תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

אדום בחלום שחור: למנצ'סטר יונייטד יש הרבה מכשולים לעבור

העונה שהיתה: הרגעים הגדולים של מנצ'סטר יונייטד מעונת 2018/19
רכש דליל, מדיניות שבונה על צעירים, עזיבת לוקאקו וכמובן היכולת המביכה בעונה שעברה - אלה רק חלק מהבעיות שסושליאר יצטרך להתמודד איתן כדי שמקומו בטופ 6 לא יהיה בסכנה. ענבל מנור לא אופטימי
העונה בפרמיירליג עוד לא נפתחה ואולה גונאר סולשיאר כבר עסוק בהסברים, כבר מכבה שרפות: "בתוך המועדון יש לנו ביטחון בקבוצה ואנחנו לא מרגישים את השליליות שמסביב", אמר במסיבת עיתונאים לפני משחק פתיחת העונה מול צ'לסי ואז שחרר משפט שאולי מסביר הכי טוב מה עבר על מנצ'סטר יונייטד בקיץ 2019: "לא חיפשנו פתרון מהיר, אלא בנייה לטווח ארוך. זה לא הזמן לשנות את הגישה שלנו כי לא קיבלנו תשובה נכונה משחקנים שרצינו".

מנצ'סטר יונייטד 2019 שינתה מדיניות בחלון ההעברות. היא חיפשה במודע כישרונות בריטיים ורק עליהם רצתה תוספות של זרים, אלא שאז היא גילתה שהשם הגדול של המועדון כבר מזמן לא מושך אחריו שחקנים. ההפך הוא הנכון. כך שבסיום הקיץ הראשון מאז 2006 בו יונייטד לא החתימה שחקן זר, השדים האדומים הוציאו כמעט 150 מיליון ליש"ט על שלושה שחקנים, לא הוסיפו כישרון בחלק הקדמי, לא הנחיתו שם גדול, נותרו עם כוכב בעייתי ושלל סימני שאלה. פלא שיש פרשנים באנגליה שמשוכנעים שגם המקום בטופ 6 בסכנה?

חזרה למקורות
למנצ'סטר יונייטד אין מנהל טכני. כשאולה גונאר סולשיאר קיבל את המינוי הקבוע בסוף מרץ, היו גורמים במועדון שטענו שימונה כזה לקראת חלון ההעברות. המנכ"ל המושמץ אד וודוורד ראיין לתפקיד את שחקני העבר ריו פרדיננד ודארן פלצ'ר, אבל הצעה לא הוגשה. לפיכך, סולשיאר שימש בקיץ גם כאחראי על רכש. האסטרטגיה שלו הייתה ברורה - חזרה למקורות, ל-DNA שהכיר מימי אלכס פרגוסון. ניסיון לבנות את הקבוצה מחדש - אחרי שנים של כישלונות ברכש.


סולשיאר. האסטרטגיה שלו ברורה, אבל האם היא תעבוד? (AFP)

סולשיאר. האסטרטגיה שלו ברורה, אבל האם היא תעבוד? (AFP)

סולשיאר חשב פרגוסון והמשמעות הראשונה היא בריטים לפני זרים. קודם כל כישרונות מקומיים - שחקני בית או רכש - ועליהם להלביש זרים במקומות נקודתיים. כדי לשפר את איכות החומר מבית, הנורבגי ביצע מהפכה רבתי באקדמיה של המועדון. הוא החליף אנשי צוות, חיזק את מעמדו של המנהל ניקי באט וצירף אנשי מקצוע בתפקידים שונים, כולם אנשי יונייטד מובהקים איתם שיתף פעולה בעבר באופן אישי. בעוד המהפכה מאחורי הקלעים עברה בקלות ובשקט, סולשיאר ויונייטד קרטעו בחלון ההעברות.

עסקת הארי מגווייר הייתה מסורבלת ונמשכה זמן רב. הסכום ששולם על ארון וואן ביסאקה נתפס כמופרז ואילו דניאל ג'יימס מסוונזי הוא כישרון מסקרן, אבל עדיין לא מלוטש. על שלושתם שילמה יונייטד כ-150 מיליון ליש"ט. מגווייר מבחינתה היה מאסט. פרופיל תואם פרדיננד - בלם אנגלי צעיר, מנהיג, שיוכל בעתיד להיות קפטן ובטווח הקצר יותר יפתור את הבעיות בהגנה שספגה אשתקד מספר חסר תקדים של 54 שערים.

גם וואן ביסאקה וג'יימס משקפים היטב את הניסיון לחזור למקורות ולבנות מחדש מהיסוד. כעת, סולשיאר מקבל משהו שלא היה ליונייטד מאז ימי פרגוסון - רביעייה הגנתית קבועה. וואן ביסאקה, מגווייר, לינדלוף (שהרשים מאוד בשחקי ההכנה) ולוק שואו (מהבולטים אשתקד) אמורים לרוץ יחד. את ג'יימס, שחקן כנף וולשי טכני ומהיר, יבנו לאט באולד טראפורד כריאן גיגס הבא.

לוקאקו. העזיבה ברגע האחרון השאירה חור בהתקפה (AFP)
לוקאקו. העזיבה ברגע האחרון השאירה חור בהתקפה (AFP)

זה הולך ומי בא
עד כאן הכל טוב, אבל התחושה שהמהפכה הייתה צריכה להיות קצת יותר רצינית. אם מביאים ברוח פרגוסון, הציפייה הייתה גם לכמות מסיבית של עוזבים באותה רוח, לדלל קצת את הבינוניות. זה לא קרה. יונייטד נפרדה משלושה שחקני סגל בלבד: אנדר הררה, אנטוניו ולנסיה ורומלו לוקאקו. האחרון אפילו לא התאמן עם הקבוצה הקיץ, אבל המכירה המאוחרת שלו השאירה את הסגל בלי מחליף. כוכב סורר אחר, פול פוגבה, נשאר למרות פלרטוטים אינסופיים עם מעבר לריאל מדריד.

פוגבה מסמל תופעה חדשה ומדאיגה ביונייטד. חוסר התחרותיות שלה מרתיע כוכבים מהשורה הראשונה מלהגיע, לכן הם מסרבים מראש או דורשים משכורות עתק כדי להשתכנע. פאולו דיבאלה וכריסטיאן אריקסן למשל סירבו למעבר. מנצ'סטר יונייטד כבר לא אטרקטיבית מבחינתם. שמות אחרים שהיו על הפרק כמו ברונו פרננדש, סרגיי מילינקוביץ' סאביץ', מריו מנדז'וקיץ' ואפילו חאמס רודריגס לא הגיעו כי במועדון נמנעו מעוד עסקת ענק שעלולה להתברר ככושלת. אף אחד שם לא רצה עוד אנחל די מריה.

"אנחנו מחפשים שחקנים טובים ואנשים טובים. איכות ומהירות חשובים בכדורגל של היום. ככל שיש לך יותר אקס פקטורים בקבוצה, כך אתה טוב יותר", אמר הנורבגי בפגרה, אך בסופה, הסגל שלו נותר קצת עירום. חסר סטאר קוואליטי, שם גדול שייקח אותו קדימה. אנחנו מדברים הרבה על פרגוסון ושוכחים שלסקוטי תמיד היו גם כוכבים כמו קנטונה, בקהאם, גיגס ובהמשך ואן ניסטלרוי ורונאלדו שהובילו והוסיפו ברק ות'כלס. ליונייטד יש את פוגבה והרבה ילדים שיצטרכו לעשות קפיצת מדרגה משמעותית.

וודוורד. האוהדים רואים בו את האשם העיקרי (AFP)
וודוורד. האוהדים רואים בו את האשם העיקרי (AFP)

ביונייטד השנה נראה הרבה יותר את סקוט מקוטימיניי במרכז השדה, מרקוס ראשפורד, ג'סי לינגארד ואנתוני מרסיאל יצטרכו לשדרג את המספרים כדי לכסות על היעדרו של לוקאקו ויש גם צעירים שיפרצו לרוטציה ממחלקת הנוער כמו מייסון גרינווד שהרשים בהכנה, ג'יימס גארנר ואנג'ל גומס. התהליך הזה אולי חיוני, אבל לא מרשים אף אחד בטווח הקצר. "מחשב העל" של רשת BT, למשל, הכין תחזית מבוססת נתונים וקבע שיונייטד תסיים שישית עם 12 הפסדים ומעל 50 שערי חובה.

המכבי חיפה של הפרמייר ליג
גם שחקן העבר פול אינס לא מתלהב: "אולה אמר שהוא רוצה להביא כישרונות צעירים ולבנות משם, אבל זו לא הדרך. אתם רואים צעירים בסיטי? לא, והם זכו באליפות. לליברפול יש כמה, אבל הסגל בנוי על שחקנים ותיקים ומנוסים. אין היום צעירים כמו בקהאם, גיגס וסקולס. קח שניים-שלושה ושלב אותם בתוך בסגל מלא כישרון, אל תבנה עליהם".

בקרב האוהדים, תחושת המרמור גדולה במיוחד אחרי סגירת החלון. כולם ציפו להחתמה גדולה או שתיים ברגע האחרון. כשזה לא קרה, סומן האשם - וודוורד. ההאשטאג #woodwardout גרר תוך כמה שעות מעל 50 אלף ציוצים. כי בעיני עצמה מנצ'סטר יונייטד היא קבוצה גדולה שחייבת להיאבק על תארים, היא לא יכולה להכיל חוסר תחרותיות או בינוניות. לדוגמה, כשראשפורד קיבל את המחקר של BT, הוא העלה לרשתות תמונה של שורף את הדפים. כשיש פער בין איך שאתה רואה את עצמך למה שאתה באמת, מתחילה הבעיה. זה המצב, למשל, במכבי חיפה.

מייסון גרינווד. הרשים במשחקי ההכנה (Lionel Ng/Gettyimages)
מייסון גרינווד. הרשים במשחקי ההכנה (Lionel Ng/Gettyimages)

מאמנים כמו ז'וזה מוריניו אמרו את האמת בפנים ונתפסו כבכיינים. סולשיאר מבין את הפער, אבל מכיוון שדמו הוא דם המועדון, הוא לא מסוגל לדבר על זה. אז הוא אמר כבר בשלהי העונה שעברה: "כדי להיאבק על התואר נצטרך עונת נס כי כרגע אנחנו מאוד רחוקים מבחינת נקודות. בעונה הבאה נצטרך לצמצם את הפער. אם נהיה קרובים בפברואר-מרץ, זה יהיה פנטסטי". גם לוק שואו שיקף נהדר מה עובר על אנשי יונייטד: "העונה שעברה הייתה כמעט מביכה. כאב לנו עוד יותר שקבוצות אנגליות שיחקו בגמרים ואנחנו היינו בחופש. יש לנו הרבה מה להוכיח השנה ואני בטוח שנעשה את זה. תהיה לנו עונה טובה יותר". אתם מבינים? כמה מביכה שהייתה יונייטד, היא עדיין מבכה על העובדה שלא הגיעה לגמר אירופי. זה בדיוק פער בתפיסת מציאות.

האמנם שואו צודק והעונה תהיה טובה יותר? פאנל פרשני BBC דן בסוגיה ורובם סברו שיונייטד שוב לא תהיה בטופ 4. "הגישה שלהם בחלון ההעברות לא ברורה. מדאיג שלא הביאו מחליף ללוקאקו ומה קורה עם אלכסיס סאנצ'ס? ובקישור פול פוגבה נשאר, אבל האם הוא רוצה לשחק?", אמר מארק לורנסון ומיקה ריצ'רדס המשיך: "אריקסן הוא בדיוק השחקן שהם היו צריכים - אחד שלא מפחד לקחת את הכדור. יש שם שחקני קישור שמתחבאים מהכדור כי הם לא רוצים לטעות. הם משחקים בפחד מהכותרות".

להתראות אירופה
ואולי טוב ליונייטד כל הבוז הזה, השליליות עליה דיבר סולשיאר. אולי הציפיות הכל כך נמוכות יעזרו לנורבגי להשלים את התהליך שלו ולהחזיר את המועדון למקורות, לחבר את הילדים לבנות דור חדש. בניגוד לשנים קודמות, אף אחד לא מצפה מיונייטד להיות מועמדת גם אם היא באיזשהו מקום רואה בעצמה ככזאת. מקום בטופ 4 יהיה הישג חסר תקדים לאור הקיץ האחרון.

פוגבה. נשאר בחוסר חשק (AFP)
פוגבה. נשאר בחוסר חשק (AFP)

סולשיאר מבין את זה. הוא יודע שעם כל האהבה והרגש, אף אחד לא ייתן לו לעבוד לאורך זמן אם הקבוצה תידרדר לעבר מרכז הטבלה. הבעיה שלו היא שלא רק הגדולות עשו קיץ יותר מרשים ממנו, אלא גם מועדונים כמו וולבס, ווסטהאם ואברטון. לליאון אוסמן, אקס הטופיז, יש תחזית שחורה עבור השדים: "יונייטד בתקופת מעבר וצפויה לה עונה קשה מאוד. אני מנחש שאברטון תדחק אותם אל מחוץ לשישייה הראשונה". מתחזית כזאת, אפשר רק לעלות.
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ